הקיץ מתקרב ונפתחת ההרשמה לשלל פעילויות הקיץ כאשר בחוד החנית צועדים ראש בראש שתי אפשרויות למחנות קיץ מאוד שווים ונחשקים בקרב הילדים – סאמר סקול וסאמר קאמפ. ההבדל בסיסי בין השניים: אחד מתקיים בחו"ל, לרוב באנגליה או בארה"ב, והשני, כמו ביג איידיאה, מתקיים כאן בארץ. בשניהם נפגשים עם ילדים מרחבי העולם, בשניהם מדברים אנגלית נון סטופ ובשניהם עושים הרבה מאוד פאן ואוספים חוויות ותמונות סלפי בלתי נשכחות, אבל בכל זאת, יש לא מעט הבדלים בין השניים, וחשוב להתוודע אליהם כדי לקבל החלטה אל מה להירשם.
קודם כל, באמת לומדים אנגלית?
הסאמר סקולים כשמם הם – בתי ספר, אמנם באריזה יפה של מחנה קיץ, עם זמן לשופינג ולעשות בטן גב בבריכה, אבל בכל זאת, מדובר בבתי ספר. ילדים באים למעשה בלב לבו של הקיץ לבית ספר, מרצונם החופשי (עד כמה שזה נשמע מוזר!) שבו כל מה שעושים זה ללמוד שפה בינלאומית שבלעדיה יהיה קשה מאוד להסתדר בעולמנו האוניברסאלי והגלובלי. בגדול במהלך הלימודים שמים דגש על לימודי שפה בדרכים יצירתיות ועל תרגול יומיומי של מיומנויות תקשורת כדי לשפר את השליטה של התלמידים בשפה האנגלית. מסביב יש גם טיולים, היכרויות עם תרבויות אחרות ואת תחושת המחנה הרחוק מהבית. זה נחמד, אבל יש אבל – חוץ מלימודי אנגלית אין הרבה תכנים אחרים בלו"ז והחבר'ה הישראלים הצעירים נוהגים בדומה לחבר'ה ישראלים מבוגרים – להתחבר בקליקות שלהם ופחות לתרגל את האנגלית עם ילדים ממדינות אחרות. כאלה אנחנו הישראלים, כשאנחנו בתפוצות, אנחנו מרגישים ישראלים ויהודים מתמיד. זה נורא מרגש, באמת, אבל ככה לא ממש לומדים אנגלית. אז הילד חוזר הביתה עם מזוודה מפוצצת במתנות, עם מלא תמונות מהטיולים ואולי גם עם כמה מילים חדשות באוצר המילים שלו באנגלית, אבל זהו בערך.
בסאמר קאמפ בארץ, או ליתר דיוק במחנה קיץ בינלאומי, כמו למשל בקאמפ של ביג איידיאה (BIG IDEA) האנגלית היא לא המטרה המרכזית (לכאורה כפי שהבנתם) אלא אמצעי שמשתלב בטבעיות בין התכנים המגוונים הרבים שהילדים במחנה נחשפים אליהם. במחנה הילדים מקבלים מלא כלים שמפתחים את היכולות הטכנולוגיות שלהם, לצד המחשבה היצירתית והכישורים החברתיים. יש מבחר עצום של סדנאות בתחומים שילדים מאוד אוהבים במסלולי מחשבים, רובוטיקה וגיימינג, עיצוב, מוזיקה וצילום (עיצוב גרפי, אנימציה בתלת מימד, די ג'יי מיקסינג, הפקת סרטים, תכנית יוטיוב, מעבדת משחקים, מציאות מדומה, אקדמיית סייבר, עיצוב אתרים ועוד ועוד ועוד, זה פשוט לא נגמר). כל ילד יכול לבחור להשתתף בשלוש סדנאות מבין המבחר הרב על פי טעמו האישי (קשה לבחור, אבל אין ברירה, אי אפשר בשבועיים ללמוד הכול), כאשר בגילאים הצעירים כל סדנה מועברת גם בעברית וגם באנגלית, ובגילאים המבוגרים יותר הסדנה מועברת רק בשפה האנגלית. אז בעצם, תוך כדי שהילד לומד דברים ממש מגניבים הוא גם לומד אנגלית, בלי לחשוב יותר מדיי על פרזנט פרפקט והאם זה פועל או שם עצם – הוא פשוט לומד אנגלית בצורה הכי טבעית שיש.
"בסאמר קאמפ כמו ביג אידאה שמתקיים בישראל, הילדים הישראלים מרגישים שכבר נמצאים אמנם רחוק מהבית אבל במגרש הפרטי שלהם ולכן חשים הרבה יותר ביטחון להתחבר עם ילדים שמגיעים למחנה ממדינות אחרות בעולם."
חיי קהילה: האם יש דבר כזה?
כמו שכבר סופר מקודם, בסאמר סקול לרוב מתחברים קודם כל עם החבר'ה הישראלים, כדי לפצות על תחושת המרחק מהבית וכדי לא להתמודד לבד עם העצמאות הגדולה שנחתה לפתע על כתפי הילד הצעיר. בכל מקרה תמיד טוב לפגוש חברים חדשים, בין אם מהעולם ובין אם מכאן, אבל זה קצת מחטיא את המטרה ואת התשלום הלא קטן שההורים משלמים בשביל המינגלינג הזה.
בסאמר קאמפ כמו ביג אידאה שמתקיים בישראל, הילדים הישראלים מרגישים שכבר נמצאים אמנם רחוק מהבית אבל במגרש הפרטי שלהם ולכן חשים הרבה יותר ביטחון להתחבר עם ילדים שמגיעים למחנה ממדינות אחרות בעולם. התקשורת עם הילדים הללו נעשית רובה ככולה באנגלית, והשפה שבתחילה אולי מהווה מחסום, הופכת לגשר שמחבר בין חברים שממשיכים עם החברות למשך עוד הרבה שנים גם אחר כך. המשתתפים מספרים שנוצרת ממש קהילה משפחתית בין ילדים ובני נוער ממדינות שונות, ושהרבה ילדים לא רק ששומרים על קשר לאחר המחנה, הם גם ממשיכים לחזור ולהשתתף בו שנה אחר שנה. מגמה כזו לא מוכרת כל כך במחנות הסאמר סקול.
בלי סלולרי במחנה סופר טכנולוגי? הא?
מעבר לכך, יש עוד עניינים שצריך לקחת בחשבון בבחירה בין סאמר קאמפ לסאמר סקול – לסאמר סקול בארצות הברית למשל צריך להוציא ויזה החל מגיל 14, וזה כרוך בטופסיאדה, בריאיון אישי בשגרירות ובכאבי ראש נוספים. במחנה קיץ בינלאומי בארץ צריך רק לבוא עם המזוודה והרבה מצב רוח טוב ואנרגיות לקיץ חלומי. מבחינת ההורים, יש משהו הרבה יותר מרגיע בלשלוח את הילד הקטן למחנה שנמצא בארץ, במרחק נסיעה, מאשר למחנה רחוק, במרחק טיסה. ההורים עד כדי כך מרגישים בטוחים שהם לא לחוצים להתעדכן בשלומו של הילד כל שעה עגולה בוואטס אפ. אם לא דיי בזאת, במחנה בארץ מקובל לסגור את המכשירים הסלולאריים לכל אורך המחנה כדי לאפשר לילדים להיות מחוברים עד הסוף לאווירה ולפעילויות, ללא הסחות הדעת הבלתי נפסקות מהעולם החיצוני באפליקציות השונות. אז בעצם, לא רק שהילד לומד כלים דיגיטליים מתקדמים, לומד אנגלית ופוגש חברים במציאות (ממש במציאות, לא באופן וירטואלי!) הוא גם לומד שאפשר לחיות בלי להיות מחובר באינפוזיה לסלולארי, ויש הורים שמברכים על כך יותר מכל…
נכתב ע"י ענבל סינגר, מומחית תוכן לנוער ולילדים
יש לנו הרבה נסיון בתחום של הסאמר קאמפס ומחנות הקיץ הבינלאומיים בארץ. רוצים להתייעץ איתנו מה מתאים לכם? צרו קשר